אסירה בכלוב זהב 2 מנצנצת

רייבן קנדי

במשחק של מלכים וצבאות, אני כלי שחמט מוזהב, אז הגיע הזמן שאלמד לשחק.
עשר שנים הייתי הציפור המוזהבת של המלך מידאס, כלואה בכלוב של זהב. לילה אחד שינה את הכול והפך אותי מ”המועדפת” של המלך לקלף מיקוח במלחמה עקובה מדם.
אבל הסכנה האמיתית לא מחכה לי בשדה הקרב, אלא עמוק בעיניו של הסוהר החדש שלי, המפקד ריפ.
הוא אכזרי, הוא מסוכן והוא שייך לגזע הפיי המקולל. הכוח שלו אפל, אבל המבט שלו קטלני. כשהוא נועץ בי את עיניו השחורות, אני מגלה שלהימלט מכלוב של זהב הרבה יותר קל מאשר לברוח מהתשוקה שהוא מצית בי.
החלק השני בסדרת הרומנטזי המכשפת, בהשראת המיתוס של המלך מידאס, מאת סופרת רבי-המכר רייבן קנדי.
שם: אסירה בכלוב זהב 2 מנצנצת
מחבר/ת: רייבן קנדי
שפה: עברית
תחום: ספרות רומנטית
תת תחום: רומנטי/פנטזיה
מק״ט: 010130008

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 98.00

קרא פרק ראשון

						<div class="Basic-Text-Frame" dir="rtl">
			<h2 id="_idParaDest-5" class="ChapterSplit">פרק 1</h2>
			<div class="_idGenObjectLayout-1">
				<div id="_idContainer005">
					
				</div>
			</div>
			<h3 class="part ParaOverride-5">המלכה מלינה</h3>
			<p class="firstspace"><span class="CharOverride-1">זהב, ככל שהעין משגת.</span></p>
			<p class="text">כל סנטימטר בטירת הייבל עוטה את הברק המסגיר. בעשור האחרון אנשים נסעו למרחקים וחצו את אוריאה כולה רק כדי לחזות בה. שמה יצא למרחוק בזכות תפארתה, והמבקרים תמיד התרשמו מהדרהּ המרהיב.</p>
			<p class="text">אני זוכרת כיצד נראתה בעבר. אני זוכרת את רעפי הצפחה ואת דלתות הברזל של השער. אני זוכרת את הימים שבהם היו לי שמלות בשלל צבעים, והכלים על השולחנות היו לבנים, תואמים את שערם הלבן של בני בית קולייר. אני זוכרת את הימים שבהם הפעמון במגדל היה עשוי נחושת, וצלצולו קליל וצלול.</p>
			<p class="text">יש חפצים שהיו פעם קלים כנוצה, וכעת דרושים כמה גברים להרמתם. חלקם, אלה שנשאו בעבר את אותות הזמן וההיסטוריה, מנצנצים כעת כחדשים. אפילו הוורדים באטריום זכו למגע הזהב; לעולם לא יצמיחו עוד ניצן חדש ולא ימלאו את האוויר בניחוחם.</p>
			<p class="text">גדלתי בטירת הייבל. אני מכירה כל אבן מחוספסת וכל מדרגה שחוקה בה. מכירה את סיבי העץ הכהים במשקופי החלונות. אני עדיין זוכרת את התחושה בכס המלכות של אבי, שילוב של אבן ויהלומים שנחצבו בהרי המזרח.</p>
			<p class="text">לעתים אני מתעוררת באמצע הלילה, לכודה בסבך סדיני הזהב, ולא מבינה היכן אני. אינני מזהה את המקום הזה כלל, לא עוד.</p>
			<p class="text">ברוב הימים אינני מזהה אפילו את עצמי.</p>
			<p class="text">האצילים המבקרים כאן מתענגים על הברק ועל הזוהר. הם עומדים משתאים לנוכח הדיוק שבו השתנה כל משטח ומשבחים את כוחו של מידאס.</p>
			<p class="text">אני מתגעגעת לטירת הייבל כפי שנראתה בעבר. לכל פינה אפורה, לכל כיסא גולמי, אפילו לשטיחי הקיר הכחולים המכוערים שהיו תלויים בחדר השינה הישן שלי. מפתיע לגלות למה מתגעגעים כשהכול נלקח לפתע.</p>
			<p class="text">ידעתי שאכאב את אובדן השליטה על הממלכה השישית כשהסכמתי להינשא. ידעתי שאתאבל על אבי כשימות. ידעתי אפילו שאתגעגע לכך שיפנו אליי בשמי ובתוארי הישן, הנסיכה מלינה קולייר, אך מעולם לא צפיתי שאתאבל על אובדן הארמון עצמו. לא יכולתי לחזות זאת, אבל הכול השתנה לנגד עיניי, חדר אחר חדר, חפץ אחר חפץ, עד הכרית האחרונה וגביע היין האחרון.</p>
			<p class="text">זה היה מרגש בהתחלה, אינני מכחישה זאת. טירת זהב בהרים הקפואים נראתה כלקוחה מתוך אגדה, והיה לי מלך שהפך אותי למלכה. הנישואים הבטיחו שאוכל להישאר כאן, בביתי, ולהמשיך את שושלת הדם המלכותית, ובכל זאת, הנה אני יושבת בטרקלין המוזהב שלי, ותמימותי נגזלה ממני זה מכבר. אין לי יורשים, אין לי משפחה, אין לי כוחות, אין לי שותפות עם בעלי, ואינני מזהה את המקום שגדלתי בו.</p>
			<p class="text">אני מוקפת עושר שאין לו כל ערך בעיניי.</p>
			<p class="text">הטירה הזאת, המקום שבו ילדה אותי אימי, שבו משלו אבי וסבי, שבו שוכנים כל זיכרונותיי הטובים ביותר, נעשתה זרה. אין בה נחמה, אין בה ריגוש, ובוודאי אין בה אגדה.</p>
			<p class="text">אנשים מסונוורים ממנה, בעוד עיניי רואות כל שריטה ושריטה במשטחי הזהב שעל הרצפות ועל הקירות. אני מבחינה בכל מקום שבו המתכת הרכה נשחקה וצורתה התעוותה. אני מבחינה בפינות, שהמשרתים לא צחצחו, רואה כל רסיס שאיבד את הברק.</p>
			<p class="text">הזהב אולי מנצנץ, אך אינו עומד במבחן הזמן. הוא נשחק, מאבד את זוהרו והופך למשטח רך ותובעני, חסר עמידות.</p>
			<p class="text">אני מתעבת אותו, בדיוק כפי שהתחלתי לתעב <span class="bold">אותו</span>.</p>
			<p class="text">בעלי המהולל. האנשים כורעים ברך לפניו במקום לפניי. אולי אין לי כוחות קסם, אך הטינה עצמה היא כוח.</p>
			<p class="text">טינדל יצטער. על כל פעם שדחק אותי הצידה, על שזלזל בי תמיד, על שלקח ממני את הממלכה שלי.</p>
			<p class="text">אני אגרום לו לשלם על הכול — אך לא בזהב.</p>
			<p class="text">"תרצי שאשיר לך, הוד מעלתך?"</p>
			<p class="text">מבטי ננעץ באיש החצר היושב מולי. הוא צעיר, כנראה רק בן עשרים, נאה למראה וערב לאוזן. תכונות המאפיינות את <span class="bold">כל</span> אנשי החצר שלי.</p>
			<p class="text">אני מתעבת גם אותם.</p>
			<p class="text">הם מזמזמים כמו מזיקים, זוללים מנות מעודנות, פטפוטיהם חסרי הדעת הם בזבוז של אוויר. לא משנה כמה פעמים אני מנסה לגרש אותם, הם תמיד מתקהלים סביבי שוב.</p>
			<p class="text">"האם אתה <span class="bold">רוצה</span> לשיר?" אני משיבה בחדות, אבל השאלה חסרת חשיבות, כי... חיוכו מתרחב. "אני רוצה לעשות כל דבר שישביע את רצון מלכתי."</p>
			<p class="text">תשובה מלאכותית מבן לוויה מלאכותי.</p>
			<p class="text">זה כל מה שהם, אנשי החצר האלה. מתחזים. רכלנים. הם נשלחו כדי להסיח את דעתי ולבדר אותי. כאילו הייתי איזו אישה מטופשת ונוחה לשעשוע, הזקוקה לבידור קליל בכל שעות היום.</p>
			<p class="text">טינדל איננו — הוא יצא לממלכה החמישית, שם האנשים ללא ספק ישתחוו לרגלי המלך המוזהב. מידאס יאהב את זה מאוד, וזה בסדר גמור מבחינתי, כי בזמן שהוא שם, אני <span class="bold">כאן</span>. לראשונה אני בהייבל ללא הנוכחות הראוותנית שלו.</p>
			<p class="text">אני מרגישה שזה סימן מהאלים. אין בעל שצריך להיכנע לו. אין מלך שצריך להשתחוות בפניו. אין בובה מוזהבת לצידו, תאוות הבצע בהתגלמותה, המכסה בברק את כיעורם של השקרים.</p>
			<p class="text">זאת ההזדמנות שלי.</p>
			<p class="text">כשטינדל רחוק, עסוק בהכנעת הממלכה החמישית ובהכנסתה תחת מרותו, יש לי הזדמנות, ולא אבזבז אותה.</p>
			<p class="text">אולי אינני מזהה עוד את קירות הטירה הזאת, אבל היא עדיין <span class="bold">שלי</span>.</p>
			<p class="text">עדיין מפעמים בי אותם שאפתנות ורצון שהיו לי כילדה קטנה, לפני שהתברר שאין לי כוחות קסם, לפני שאבי מסר אותי לטינדל, מסונוור מברק הזהב שלו.</p>
			<p class="text">הזהב לא מסנוור אותי, בכל אופן. לא עוד.</p>
			<p class="text">כי החלום שלי, התפקיד שלי, <span class="bold">הזכות</span> שלי, היו תמיד לשלוט בהייבל.</p>
			<p class="text">לא עוד כניעה לבעל, לא עוד דחיקה הצידה או יחס של מפונקת חלשת אופי. טינדל מידאס הניח את ידיו על הכול וציפה את חיי בזיגוג מנצנץ.</p>
			<p class="text">ואני אפשרתי לו. אבי אפשר לו. כל הממלכה הארורה הזאת אפשרה לו.</p>
			<p class="text">אבל אני סיימתי.</p>
			<p class="text">סיימתי לשבת בכיסא מרופד, לרקום מטפחות מטופשות ולאכול עוגות מתוקות עד בחילה בעוד אנשי החצר משוחחים על השמלה שלבשה זאת או אחרת, רק משום שהם אוהבים לשמוע את קולם שלהם.</p>
			<p class="text">סיימתי להיות המלכה הקרה והשותקת, הקפואה במקומה.</p>
			<p class="text">טינדל איננו, ולראשונה מאז שהפכתי למלכה, אני יכולה באמת <span class="bold">להיות</span> מלכה.</p>
			<p class="text">ואני מתכוונת לעשות זאת.</p>
			<p class="text">חבשתי כתר כל חיי, וכעת סופסוף אשתמש בו.</p>
		</div>

			

ספר מודפס

מחיר מוצר 69.00 ₪ מחיר רגיל 88.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ספר דיגיטלי

השקה

מחיר מוצר 29.00 ₪ מחיר רגיל 44.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.9 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

התחברו למועדון הצטרפו למועדון חידוש מועדון

הוספה למועדפים

שיתוף רשימה

Whatsapp
פייסבוק
העתק קישור

ביקורות