סודות הבאיו

הדבר היחיד האפל יותר מנהר הניצות של הבאיו בלואיזיאנה, הוא הסודות הטמונים בחובו.
היא הייתה אמורה להיות אחד מהם. הייתי הילד שמעולם לא היה לו סיכוי, אבל אז היא הגיעה. נסיכה אמיתית מהאגדות שלא היה לה מקום בעולמי. היינו כמו שמן ומים. הצורך לעזוב אותה הפך למשימה שלי. כעת נותר לי רק לבחור בין הבחורה שלא נועדה לי ובין השדים שמכלים אותי. במי אבחר?
”סודות הבאיו” הוא הספר הראשון בסדרת ’הבאיו’. כל ספר בסדרה מתאר זוג אחר ויכול להיקרא בנפרד.
שימו לב: הספר מכיל אלימות, אונס, תיאורים מיניים בוטים ושפה פוגענית.

תגיות: אירוטיקה עכשווית,אירוטיקה עכשווית,רומנטיקה אפלה,רומנטיקה אפלה,רומנטיקה עכשווית,רומנטיקה עכשווית,אירוטיקה אפלה,אירוטיקה אפלה,מיריבים לאוהבים,מיריבים לאוהבים,סודות מהעבר,סודות מהעבר,פער גילים,פער גילים
שם: סודות הבאיו
מחבר/ת: שלי סנט קלייר
שפה: עברית
תחום: ספרות רומנטית
תת תחום: אירוטי/אופל
מק״ט: 011230001

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 98.00

					
		<div class="_idGenObjectStyleOverride-1" dir="rtl">
			<h1 class="perek" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-1">פרולוג</span></h1>
			<p class="tahatperek" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"></p>
			<h3 class="down-tatle sigil_not_in_toc" lang="he-IL" xml:lang="he-IL"><span class="bold _idGenCharOverride-2">סיילאס בן</span><span class="no-break"><span class="bold _idGenCharOverride-2"> 16</span></span></h3>
			<p class="paragraph-no-hazaha"><span class="bold _idGenCharOverride-2">ביום הולדתי השישה־עשר אני מקבל זימון</span><span class="no-break"><span class="bold _idGenCharOverride-2"> מהשטן.</span></span></p>
			<p class="textindent">ישנו כרטיס קרוע בכיס של זוג המכנסיים היחיד שלי. הוא נראה תמים למדי, רק תמונה של כמה בלוני יום הולדת אדומים. אבל זה התוכן הפנימי שלו שולח צמרמורת ישירות<span class="no-break"> לעצמותיי.</span></p>
			<p class="textindent">אני שולף אותו ומשליך את החתיכות מעבר למעקה, מתבונן בדגים נוגסים בהן. אבל זה לא משנה, המילים נחרתו במוחי כאילו נחקקו<span class="no-break"> שם.</span></p>
			<p class="textindent"><span class="bold _idGenCharOverride-2">הגיע הזמן שהבן ייכנס למגפי</span><span class="no-break"><span class="bold _idGenCharOverride-2"> האב.</span></span></p>
			<p class="textindent">המגפיים האלה נשרפו אתמול לאפר. אבא'לה עדיין היה בהם. זה הופך אותי ליתום עכשיו. הסיפון חורק תחת רגליי ואני קופא<span class="no-break"> במקום.</span></p>
			<p class="textindent">"סיי־לאס," מזמר קול מצידה השני של דלת<span class="no-break"> התא.</span></p>
			<p class="textindent">"אני יודע שאתה<span class="no-break"> בחוץ."</span></p>
			<p class="textindent">אני מכיר את הקול הזה. במשך מחצית מחיי הוא רודף את הסיוטים<span class="no-break"> שלי.</span></p>
			<p class="textindent">"נגמר הזמן, ילד." הוא<span class="no-break"> קורא.</span></p>
			<p class="textindent">צמרמורת עוברת בי. הוא הורה על השריפה. זה מה שקורה כשאתה עובד בשביל השטן, והוא מחליט שאתה<span class="no-break"> בוגד.</span></p>
			<p class="textindent">אני מביט לאחור בדרך שבה נכנסתי, מעבר לרציף השקוע. זיעה מדגדגת את צווארי. גלגלי העיניים של התנינים מציצים מבעד לשטיח של עשב, מחכים לראות מה<span class="no-break"> אעשה.</span></p>
			<p class="textindent">על הכרטיס לא נרשמה כתובת. אני באמצע שום מקום. הדבר היחיד לאורך קילומטרים הוא יער ברושים עבות, מנוקד פה ושם בבית סירה אקראי או צריף דייגים. ובכל זאת, ידעתי לאן לבוא. הייתי כאן בגיל שמונה. כשאתה נאלץ לראות את אביך הורג גבר, זה נשאר חקוק<span class="no-break"> במוחך.</span></p>
			<p class="textindent">"אני בא,<span class="no-break"> אדוני."</span></p>
			<p class="textindent">כשחושבים על זה, אולי זה נראה מוזר שאני עומד על הסיפון של אותו בית סירה. אבל תמיד אמרו לי שברגע שהשטן קורא בשמך, עדיף שתלך היישר לדלת הגיהינום ותתמודד<span class="no-break"> איתו.</span></p>
			<p class="textindent">אם אברח, אגמור כמו<span class="no-break"> אבי.</span></p>
			<p class="textindent">זרועותיי מרגישות כמו ג'לי, אבל אני פותח את הדלת והוא מחכה בצד<span class="no-break"> השני.</span></p>
			<p class="textindent">"הגיע פאקינג זמן, ילד." שפתיו מתעקלות לחיוך שגורם לתנינים להיראות<span class="no-break"> ידידותיים.</span></p>
			<p class="textindent">היה לי פעם שכן שהיה מצטט מהתנ"ך, אז אני יודע שיש שמות רבים לאותו הבחור. לוציפר, שטן, נסיך<span class="no-break"> האופל...</span></p>
			<p class="textindent">באזור הזה כולם מכירים אותו בשם קייד<span class="no-break"> ויילדר.</span></p>
			<p class="textindent">דלת התא נטרקת מאחוריי, והדבר הראשון שמכה בי הוא הריח. שתן וצואה. המקום הזה מסריח<span class="no-break"> מפחד.</span></p>
			<p class="textindent">"יפה, יפה, סיילאס מונטגומרי," הוא מביט בי מעלה<span class="no-break"> ומטה.</span></p>
			<p class="textindent">"אלוהים אדירים, ילד, אתה נראה כאילו אתה עומד להקיא. אני אתחיל לחשוב שזה כל מה שאתה טוב בשבילו. עכשיו בוא לפה. חיכיתי לא מעט," הוא כבר חצה את החדר, בעוד שאני עדיין עומד במקום שבו הוא השאיר אותי ליד<span class="no-break"> הדלת.</span></p>
			<p class="textindent">רגליי נטועות<span class="no-break"> בקרקע.</span></p>
			<p class="textindent">"קדימה ילד, תראה קצת כבוד." הוא מקיש על השולחן שלצידו. "מה העניין, אבא שלך לא הכה אותך<span class="no-break"> מספיק?"</span></p>
			<p class="textindent">זה לא העניין, אבי הכה אותי בכל פעם שהסתכלתי עליו לא נכון. "כ... לא. אני לא יודע.<span class="no-break"> אדוני."</span></p>
			<p class="textindent">"לכל הרוחות. תראה אם אתה יכול להוציא אותו מזה,<span class="no-break"> מרף."</span></p>
			<p class="textindent">לוחות הרצפה רוטטים מהצעדים הכבדים. הראייה שלי מסתגלת לאור העמום כך שאני יכול לראות את הדמות הענקית מופיעה מתוך<span class="no-break"> הצללים.</span></p>
			<p class="textindent">דריוס מרפי. בנוי כמו הענק הירוק, הבריון של משפחת ויילדר. אתה לא מתעסק עם מרפי, הוא יכול לנפץ ראש כמו עינב. אני מכין את עצמי, מנסה לא<span class="no-break"> לרעוד.</span></p>
			<p class="textindent">בקבוק מים נדחק לי לפנים. אני בוהה לשנייה ואז שותה אותו בלגימה אחת. זה יכול להיות טריק, אבל הבחור יכול לשבור אותי לשניים. אני אקח את<span class="no-break"> הסיכון.</span></p>
			<p class="textindent">"הכול בסדר, ילד?" הקול שלו כל כך עמוק שהוא לא נשמע<span class="no-break"> טבעי.</span></p>
			<p class="textindent">"לא לזה בדיוק התכוונתי, אבל בואו<span class="no-break"> נמשיך."</span></p>
			<p class="textindent">קייד טופח על רגלו ומרפי נעלם בין הצללים. "אתה זקוק גם להפסקת נשנושים ותנומה? אלוהים. ריקי מונטגומרי אולי היה בוגד מזוין, אבל קשה להאמין שהוא גידל<span class="no-break"> כוסית."</span></p>
			<p class="textindent">זיכרון זוחל מעלה מהמקום שדחסתי אותו, כמו יצור ביצות מסרט<span class="no-break"> גרוע.</span></p>
			<p class="textindent">אבא בועט לי בבטן במקום שבו אני שוכב. "קום, מזדיין חסר תועלת. אני לא מגדל שום כוסית." אני כורע בתוך הקיא של עצמי ליד שלולית דם של האיש שאת גרונו הוא כרגע שיסע. הוא הוציא אותי מהקולג' בשביל זה... חשבתי שאנחנו יוצאים ליום ההולדת שלי, אבל הייתי צריך לנחש. הוא אומר שהגיע הזמן ללמוד מה מצופה ממני<span class="no-break"> כבנו.</span></p>
			<p class="textindent">עכשיו<span class="no-break"> ידעתי.</span></p>
			<p class="textindent">השטן פשוט צוחק. "מקווה ששמת לב לפרטים, ילד, יבוא יום ויגיע זמנו של הבן להיכנס למגפיו של<span class="no-break"> האב."</span></p>
			<p class="textindent">כשראיתי את ההודעה בכרטיס, ידעתי שהיום הזה<span class="no-break"> הגיע.</span></p>
			<p class="textindent">קייד מסמן לי להתקרב. "נראה שיש אצלנו משרה פתוחה, כיוון שזו של אביך התפנתה. אתה הבא בתור. אשים אותך לעבוד איתי או עם אחי, הממזר<span class="no-break"> היומרני."</span></p>
			<p class="textindent">הוא התכוון להדסון ויילדר. אחיו החורג של קייד, הוא מנהל את הצד העסקי של הארגון. אביו של קייד חצי פרש, אם לא כוללים את ניהול צוות הפושעים המפוזרים בכל רחבי הדרום<span class="no-break"> כעבודה.</span></p>
			<p class="textindent">יש שמועה שהארגון הועבר להדסון. הוא החכם מבין<span class="no-break"> השניים.</span></p>
			<p class="textindent">קיימת עוד שמועה, שקייד לא ממש אוהב את<span class="no-break"> הרעיון.</span></p>
			<p class="textindent">רגליי נגררות עם כל צעד, מאפשרות לי לסרוק את החדר תוך<span class="no-break"> כדי.</span></p>
			<p class="textindent">קייד עומד קרוב לאדם קשור לכיסא. זה בטח המקום שממנו מגיע הריח. בין התריסים השבורים מתאפשרת כניסת אור מספיק כדי לראות את חלקיקי האבק מרחפים באוויר<span class="no-break"> סביבם.</span></p>
			<p class="textindent">אני חולף על פני שולחן מטבח מלא בכלי נשק. יש דם על אחד<span class="no-break"> הסכינים.</span></p>
			<p class="textindent">עם סימן מהבוס שלו, מרפי פותח את התריסים וקייד ויילדר מתגלה במלוא הדרו. הוא בחור גבוה ורזה עם שיער בלונדיני מלוכלך וחיוך של סדיסט. הוא אולי לא הבחור הכי גדול בצוות, או הלוחם הכי טוב, אבל זה לא מונע ממנו להיות הבן זונה הכי מפחיד<span class="no-break"> בדרום.</span></p>
			<p class="textindent">כולם יודעים שהוא מטורף על כל<span class="no-break"> הראש.</span></p>
			<p class="textindent">עכשיו שאני קרוב יותר, הסירחון גרוע יותר. אני מכסה את אפי בלי לחשוב, ואז תופס את עצמי, מטיח את ידיי כלפי מטה<span class="no-break"> לצדדים.</span></p>
			<p class="textindent">קייד מגחך. "תצטרך לסלוח לחבר שלנו כאן. זה היה לילה ארוך, וצ'רלס הזקן עבר תאונה." הבחור מייבב, והמענה שלו טופח לו על השכם. "לא קרה כלום, צ'רלי, אין צורך להתבייש. תאונות<span class="no-break"> קורות."</span></p>
			<p class="textindent">צ'רלס... צ'רלי. אני ממצמץ אל האיש שפניו נראות כמו המבורגר נא, המום כשאני מזהה<span class="no-break"> אותו.</span></p>
			<p class="textindent">צ'רלי קנינגהם. הוא הבעלים של מספר עסקים קטנים, מניו אורלינס ועד לפאייט. בחור די נחמד. אני מכיר את הבת שלו. מעניין איך הוא הסתבך עם<span class="no-break"> הוויילדרים.</span></p>
			<p class="textindent">"מה העניין, ילד, אימא שלך לא לימדה אותך נימוסים? בוא תגיד שלום לאורח<span class="no-break"> שלנו."</span></p>
			<p class="textindent">אני נרתע בלי להתכוון, והפנים של קייד מאירות כאילו נתנו לו מלח לשפשף על<span class="no-break"> פצע.</span></p>
			<p class="textindent">"אההה, נכון. לא הייתה לך אימא. כמה עצוב שהיא ברחה והשאירה אותך עם אבא שלך. אני מניח שעדיין היית בחיתולים. אתה בטח לא זוכר אותה בכלל. מצטער,<span class="no-break"> ילד."</span></p>
			<p class="textindent">הוא ממש לא<span class="no-break"> מצטער.</span></p>
			<p class="textindent">קייד מכחכח בגרונו. הוא עדיין ממתין לי, אז אני עושה כמיטב יכולתי להביט בעיניו הנפוחות של צ'רלי<span class="no-break"> המסכן.</span></p>
			<p class="textindent">"שלום אדוני. נח...נחמד לראות אותך." קולי רוטט מעט כשאני קולט את רמז ההכרה בעינו<span class="no-break"> הטובה.</span></p>
			<p class="textindent">"טוב, אז עכשיו, כשסיימנו עם הנימוסים." קייד נעמד מולי בוהן לבוהן. "אתה זוכר את היום שבו אבא שלך הביא אותך לכאן, כשהיית<span class="no-break"> ילד?"</span></p>
			<p class="textindent">אני מהנהן. עדיין יש לי סיוטים בקשר<span class="no-break"> לזה.</span></p>
			<p class="textindent">"יופי. אתה ילד חכם." הוא חוזר אחורה ונעמד ליד<span class="no-break"> צ'רלי.</span></p>
			<p class="textindent">"יש לי עבודה לעשות, והמספר שלך עלה בגורל. אני סומך עליך שאתה יודע מה אני מבקש<span class="no-break"> ממך."</span></p>
			<p class="textindent">הראש שלי מסתחרר. הוא רוצה שאני ארצח מישהו. את צ'רלי. בחור שיש לו חיים, משפחה, ואני אמור לקרוע אותו מהם בלי שום סיבה מוצדקת. צ'רלי משמיע קול גרגור בגרונו, והברכיים שלי רועדות. ידעתי שהיום הזה יגיע. הבנתי את זה כשהייתי בן שמונה, אבל לא חשבתי שזה יקרה כל כך<span class="no-break"> מהר.</span></p>
			<p class="textindent">זה ישנה הכול. אני לא<span class="no-break"> מוכן.</span></p>
			<p class="textindent">"לך לבחור את הנשק שלך, ילד." קייד מחווה לכיוון<span class="no-break"> השולחן.</span></p>
			<p class="textindent">"תביא לנו משקה, מרף? הילד שלנו כאן עומד להפוך<span class="no-break"> לגבר."</span></p>
			<p class="textindent">אני שואף במהירות. זה נשמע כמו<span class="no-break"> צפצוף.</span></p>
			<p class="textindent">קייד כורך את ידו סביב עורפי. אני חם ומיוזע. הדם זורם לי באוזניים, ומאחוריהן נשמעת צווחה גבוהה<span class="no-break"> ומוזרה.</span></p>
			<p class="textindent">"ילד, תסתכל עליי." הוא טופח על לחיי. "אתה לא רוצה לאכזב אותי עכשיו,<span class="no-break"> נכון?"</span></p>
			<p class="textindent">אני מניד<span class="no-break"> בראשי.</span></p>
			<p class="textindent">"תראה, אני מבין. אני מחבב אותך, ילד, אז אני אגיד לך ישירות. צ'רלי כאן, הוא איש מת. אני השופט והמושבעים, וזו עסקה<span class="no-break"> גמורה."</span></p>
			<p class="textindent">זה הופך אותי למוציא<span class="no-break"> להורג.</span></p>
			<p class="textindent">"תחשוב על זה כעל טקס מעבר, מעין הפגנת נאמנות. יהיה<span class="no-break"> בסדר."</span></p>
			<p class="textindent">אני שוב מהנהן, אבל זה לא בסדר. אני עדיין בתיכון. אני צריך לחשוב על איך אני צולח מתמטיקה או מוצא נערה שאני אוהב ומזמין אותה לנשף<span class="no-break"> הסיום.</span></p>
			<p class="textindent">אולי אוכל ללכת לקולג' יום אחד, להוכיח שאני לא זבל כמו אבא שלי. תמיד אהבתי את הטבע. חשבתי שאולי ארצה להיות שומר יערות או משהו<span class="no-break"> כזה.</span></p>
			<p class="textindent">הדבר האחרון שאני צריך לעשות זה לעמוד כאן על בית הסירה של קייד ויילדר, ושיורו לי להרוג אדם שהוא כנראה לא יותר משעיר לעזאזל. או<span class="no-break"> מבחן.</span></p>
			<p class="textindent">אני מניח שזה מה שזה.<span class="no-break"> מבחן.</span></p>
			<p class="textindent">אני חכם יותר ממה שאנשים חושבים. בחינות הן הקטע שלי, אם זה מה שיידרש כדי לשרוד, אעבור גם את המבחן<span class="no-break"> הזה.</span></p>
			<p class="textindent">רק שהמבחן הזה יעלה לי<span class="no-break"> בנשמה.</span></p>
			<p class="textindent">אני מסתובב לכיוון השולחן מוכן לגמור עם היום המזוין הזה, אבל הוא עוצר אותי. "חכה שנייה, ילד." ישנה פיסת נייר שעליה כתוב משהו בכתב לא קריא בכף<span class="no-break"> ידו.</span></p>
			<p class="textindent">"מה זה,<span class="no-break"> אדוני?"</span></p>
			<p class="textindent">הגיחוך שלו גורם לי אי־נוחות. "זו הפתעה, ילד. מתנה קטנה ממני אליך, אחרי שתסיים את העבודה<span class="no-break"> הזאת."</span></p>
			<p class="textindent">חום מטפס במעלה צווארי. אין לי מושג מה הוא זומם, אבל אני יודע שלא לסמוך על הפתעה שמגיעה<span class="no-break"> מקייד.</span></p>
			<p class="textindent">"תירגע," הוא טופח לי על הגב. "זו רק כתובת. אתה עשוי להתעניין במה שתמצא שם. תעשה עם זה מה שאתה רוצה. זו מתנה, כך או כך. בלי<span class="no-break"> מחויבות."</span></p>
			<p class="textindent">ברור. גברים כמוהו לא נותנים לך שום דבר בחינם. אני דוחף את הנייר לכיס וממלמל,<span class="no-break"> "תודה."</span></p>
			<p class="textindent">מרפי משחרר את צ'רלי מהכיסא. הוא נופל לרצפה, מביט בי מבעד לעיניים נפוחות. קייד מושיט יד למטה, תופס אותו בשערו וגורר אותו על<span class="no-break"> רגליו.</span></p>
			<p class="textindent">עם זיעה שזולגת לי בעיניים, אני ניגש אל השולחן הצדדי. זה כמו בופה של כלי נשק. אני מסתכל עליהם. האקדח יהיה<span class="no-break"> מהיר...</span></p>
			<p class="textindent">"אה... אה..." אני קופא במקום. קייד ראה למה אני מכוון ולא<span class="no-break"> מאשר.</span></p>
			<p class="textindent">"כלל ראשון. אם אתה הולך להרוג אדם שלא יכול להילחם חזרה, המינימום שאתה יכול לעשות הוא להתקרב ולהסתכל לו ישירות בעיניים כשאתה הורג אותו. זה עניין של<span class="no-break"> כבוד."</span></p>
			<p class="textindent">המוח שלי<span class="no-break"> מתרוקן.</span></p>
			<p class="textindent">"תשתמש<span class="no-break"> בסכין."</span></p>
			<p class="textindent">צ'רלי מייבב כשאני מושיט יד אליה. טפטוף נשמע לרגליו כששלולית שתן טרייה מתפשטת סביב הנעל<span class="no-break"> שלו.</span></p>
			<p class="textindent">קייד יורק על הרצפה. "אלוהים, צ'רלי, זה נראה לך כמו<span class="no-break"> אסלה?"</span></p>
			<p class="textindent">העיניים של צ'רלי פוגשות בשלי והוא נשבר. "<span class="italic _idGenCharOverride-2">בבקשה</span>. סיילאס, אתה מכיר אותי. אתה לא צריך לעשות את זה. אתה לא חייב להיות כמו אב<span class="no-break"> —"</span></p>
			<p class="textindent">מכה על הראש משתיקה אותו. "נווו, תשתוק כבר<span class="no-break"> לעזאזל."</span></p>
			<p class="textindent">הוא ממשיך להתחנן עם העיניים שלו, כאילו יש לי כוח מזוין לעזור<span class="no-break"> לו.</span></p>
			<p class="textindent">אני לא רוצה להיות רוצח, אבל האם שנינו צריכים למות? כי זה מה שיקרה אם אסרב. האם חיי אמורים להסתיים ביום הולדתי השישה־עשר, רק כדי להבהיר נקודה שאף אחד מאיתנו לא ינצח? צ'רלי עשוי להיות בר המזל. בשבילי, זו רק<span class="no-break"> ההתחלה.</span></p>
			<p class="textindent">"אני מתחיל להשתעמם<span class="no-break"> כאן."</span></p>
			<p class="textindent">שוב אני נושם בצליל מצפצף. קייד ויילדר משתעמם ואני מרגיש כאילו אגרוף מוחץ את הריאות שלי. אני לא יכול לזוז. זה לא הזמן להיכנס<span class="no-break"> לפניקה.</span></p>
			<p class="textindent">"תמצא דרך להתגבר, ילד." מרפי נעמד לצידי, מדבר בקול העמוק והשקט שלו. "יש לך שתי אפשרויות, ואם אתה מתכנן לצאת מפה, אתה חייב למצוא דרך להתגבר על<span class="no-break"> זה."</span></p>
			<p class="textindent">אני עוצם את עיניי. בחושך מאחורי העפעפיים אני מזהה משהו. זה כמו מתג אור בתוך הראש שלי. אני נושם ומשתיק את המחשבות על נכון ולא נכון. משתיק <span class="italic _idGenCharOverride-2">הכול</span>. כל מה שחשוב הוא שארד מהסירה המזדיינת הזאת חי. עם השאר אתמודד<span class="no-break"> בהמשך.</span></p>
			<p class="textindent">עיניי<span class="no-break"> נפקחות.</span></p>
			<p class="textindent">אני איפשהו מחוץ לגוף שלי. חסר תחושה. אני מסתכל על שני הגברים שמחכים מולי. אחד מחכה למוות והשני מחכה לנשמה<span class="no-break"> שלי.</span></p>
			<p class="textindent">מחשבה מכה בי, ומשהו שנשמע כמו צחוק יוצא לי מהריאות. כמו רעל. הברירה היחידה האחרת היא לבכות. צ'רלי כבר עושה את<span class="no-break"> זה.</span></p>
			<p class="textindent">אבל זה די מצחיק, לא? בגיל שש־עשרה רוב הילדים עושים מסיבות, מקבלים מכוניות... לי יוצא להרוג אדם ולמכור את נשמתי לשטן. אני כמובן יכול להגיד לא ולהיות מוגש כארוחה דשנה<span class="no-break"> לתנינים.</span></p>
			<p class="textindent">אני מרים את עיניי, מוכן לבחור. קייד מטה את כוסו, "יום הולדת שמח,<span class="no-break"> סיילאס."</span></p>
			<p class="textindent"><span class="italic _idGenCharOverride-2">יום הולדת פאקינג שמח</span><span class="no-break"><span class="italic _idGenCharOverride-2"> לי.</span></span></p>
		</div>

			

ספר מודפס

מחיר מוצר 69.00 ₪ מחיר רגיל 88.20 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 25.00 ₪ מחיר רגיל 37.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

לפי נושאים

אירוטיקה עכשווית רומנטיקה אפלה רומנטיקה עכשווית אירוטיקה אפלה מיריבים לאוהבים סודות מהעבר פער גילים

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.9 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!