אהובי הסקוטי 144

ברייס מקאליסטר, גבר חתיך ומהמם, נשכר לצייר את דיוקנה של סבינה סמית. אולם המשימה מתגלה כבלתי אפשרית – דוגמנית העל החמקנית משתדלת מאוד לא לשהות איתו ביחידות. בברייס מבין שניסיונות ההתחמקות של סבינה נובעים מחששה מן המשיכה ההדדית ביניהם. לברייס אין ברירה אלא להוביל את סבינה לטירה הסקוטית המבודדת של סבו כדי לציירה שם, ובתוך כך לפתות אותה. האם תיפול סבינה ברשתו?
שם: אהובי הסקוטי 144
מחבר/ת: קורל מורטימר
שפה: עברית
תחום: ספרות רומנטית
תת תחום: רומנטי
מק״ט: 011632330

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 98.00

				<h2 style="text-align: center;">1</h2>
<p>״אתה מקליסטר, נכון?״</p>
<p>ברייס חש תרעומת על כך שמפרים את בדידותו. אם אפשר לנסות להתבודד במסיבה לרגל ניצחון פוליטי...</p>
<p>הוא לא נהג לפקוד מסיבות מעין אלה, אך בת זקוניו של חבר הפרלמנט הטרי נישאה לבן דודו פרגוס לפני חצי שנה, ולכן כל המשפחה הוזמנה היום לביתו של פול המילטון, להצטרף לחגיגות לרגל היבחרו מחדש. אילו ברייס היה מסרב, זה היה נחשב לחוסר נימוס.</p>
<p>אך הוא לא אהב שפונים אליו בשם משפחתו — זה הזכיר לו מדי את ימי בית הספר. אף שנימת קולו של האיש היא שהרגיזה אותו מעל לכול: שחצנות שגובלת בהתנשאות!</p>
<p>הוא פנה לאיטו ומצא את עצמו מול גבר שהוא ידע שכבר פגש בעבר. שיערו הבלונדיני של הגבר האפיר בצדעיים. תווי פניו הנאים של הגבר הגבוה, שהיה בוודאי באמצע שנות החמישים לחייו, התאימו מאוד לשחצנות שברייס שמע בקולו.</p>
<p>"ברייס מקליסטר, נכון," הוא תיקן את הגבר בשלווה.</p>
<p>"ריצ׳רד לייתם," הגבר הושיט יד בביטחון עצמי.</p>
<p>ריצ׳רד לייתם... ברייס ידע שהשם הזה נשמע מוכר, אך הוא לא זיהה את הגבר...</p>
<p>הוא לחץ את ידו של האיש בחטף, ובחר לא להמשיך את השיחה. ברייס, שלא נחשב לחברותי ביותר, סבר שהוא מילא את חובו כלפי קרובי המשפחה ורק חיכה לנצל הפוגה בהתרחשויות כדי לעזוב את המקום.</p>
<p>״אין לך מושג מי אני, נכון?״ האיש נשמע דווקא משועשע ולא כעוס.</p>
<p>אולי ברייס אינו יודע מיהו האיש, אך הוא יודע איזה אדם הוא — מאלה שאינם מוותרים בקלות!</p>
<p>לייתם, זה השם שהוא אמר. שם משפחה זהה לזה של חתנו האחר של פול המילטון, גיסו של בן דודו פרגוס. זה אומר שהוא באופן כלשהו קרוב משפחה של משפחת המילטון. אך משום מה, ברייס חש שלא לזה התכוון האיש.</p>
<p>הוא החניק אנחת קוצר רוח. תכף תגיע השעה שבע; הוא קיווה שבקרוב יוכל לעזוב, באמתלה שיש לו הערב פגישה נוספת. אך מתברר שראשית הוא ייאלץ להיחלץ מהשיחה הלא רצויה הזו.</p>
<p>"חוששני שלא," הוא השיב בלי להתנצל; זאת לא הפעם הראשונה שזר מוחלט פונה אליו באירוע חברתי, והוא לא אהב את זה באופן מיוחד.</p>
<p>אף שהוא השלים עם זה שמשום שהוא אומן בעל מוניטין, עליו להפגין חזות חברותית מסוימת. האדם הזה ושחצנותו המובהקת עצבנו אותו ממבט ראשון.</p>
<p>ריצ׳רד לייתם הרים גבות בלונדיניות לשמע ההודאה המפורשת. "המזכירה שלי התקשרה אליך פעמיים במהלך החודש האחרון, בנוגע לציור הדיוקן של ארוסתי שאני רוצה להזמין ממך."</p>
<p>אם כך, זהו ריצ׳רד לייתם ההוא! המולטימיליונר, איש העסקים החבר בחוג הסילון שעסקיו חובקי עולם ומערכות יחסיו עם כמה מהנשים היפות ביותר בעולם עשו כותרות כמעט כמו היוזמות העסקיות המוצלחות שלו. אף שלברייס לא היה מושג מיהי אותה ארוסה.</p>
<p>הוא הניד בראשו. "כפי שהסברתי במכתבי, בתשובה לפנייתה הראשונה של מזכירתך, חוששני שאיני מצייר דיוקנאות," הוא אמר בנימוס עצל. לא התחשק לו לפרט על כך שוב בתשובה למכתב השני שהוא קיבל ממזכירתו של לייתם, שבוע אחד בלבד לאחר מכן.</p>
<p>"לא מדויק," ענה לו ריצ׳רד לייתם במפתיע, עיניו הכחולות בוחנות במבט מצומצם את הבעת פניו של ברייס שהייתה אטומה במכוון. "ראיתי את הדיוקן המדהים שציירת לדארסי מקנזי."</p>
<p>ברייס חייך קמעה. "דארסי היא במקרה אשתו של בן דודי. היא נשואה לבן דודי לוגאן."</p>
<p>"כלומר?" ריצ׳רד לייתם אמר בקול חסר סבלנות.</p>
<p>ברייס משך בכתפיו. "זה היה אירוע חד־פעמי. מתנת חתונה."</p>
<p>לייתם הטה את ראשו בשחצנות. "וזו מתנה ל... לעצמי."</p>
<p>ברור שהוא גבר שאינו רגיל לשמוע תשובה שלילית מאיש, כך הודה ברייס בליבו בעצב.</p>
<p>ובכן, זה לא אמור לעניין את ברייס — הוא אינו מצייר דיוקנאות, אין לו שום כוונה לצייר גרסה מתרפסת של העשירים והמפונקים, רק כדי שהם יוכלו לתלותה על קירות בתיהם המהודרים ולטעון שזהו ׳מקליסטר׳ מקורי.</p>
<p>"אני באמת מצטער..." הוא פתח. אך הוא נעצר באחת, כשבחדר השתררה שתיקה לפתע ותשומת לב הכול פנתה לאישה שעמדה בפתח.</p>
<p>סבינה.</p>
<p>ברייס ראה במהלך השנים האחרונות תצלומים של הדוגמנית המפורסמת ביותר בעולם — רק עיוור לא היה רואה אותם. לא עבר יום בלי שהיא תצולם בתצוגת אופנה זו או אחרת, במסיבה או באירוע חברתי. אך אף אחד מהתצלומים האלה לא הכין את ברייס ליופייה המושלם, לצחות עורה על רקע שמלת הכסף הנוצצת שלבשה, לרגליה החטובות והארוכות להפליא, לעיניה הכחולות הקורנות, לשיערה הארוך בגוון חיטה בשלה שכמעט הגיע למותניה הצרים.</p>
<p>היא לא ענדה שום תכשיט, אך הרי אין לה צורך בשום תכשיט. היא מושלמת.</p>
<p>תשומת ליבו שבה לעיניה. קורנות, אכן, טבעת שחורה מקיפה את תכול השמים של הקשתית. אך הוא שם לב למשהו כשהיא סקרה בעיניה את החדר. מידה מסוימת של חשש. כמעט פחד...?</p>
<p>באותו רגע ירד מסך מעל לעיניים הכחולות המדהימות והרגש הוסווה בזריזות שלא נפלה מהזריזות שבה קלטה אותו עינו המיומנת של ברייס. חיוכה שפע עתה ביטחון, כשהיא הישירה לעברו מבט מעבר לחדר.</p>
<p>"סלח לי, עליי לקבל את פני ארוסתי," הפטיר ריצ׳רד לייתם בנימוס, בטרם עזב את ברייס כדי לחצות בנחישות את החדר ולנשק לסבינה בחמימות על לחייה, זרועו מקיפה ברכושנות את כתפיה הצרות בעודה מחייכת אליו.</p>
<p>התחוור לברייס בעודו מתבונן בצמד שהוא טעה ביחס לתכשיטים; על האצבע השלישית של כף ידה השמאלית של סבינה נצץ יהלום ענק בצורת לב.</p>
<p>סבינה היא הארוסה שעליה דיבר ריצ׳רד? הארוסה שאת דיוקנה הוא רצה שברייס יצייר...?</p>
<p>האישה היחידה בעולם שברייס ידע שהוא חייב לצייר, כך הוא הבין כשהיא עמדה מולו.</p>
<p>לא בגלל יופייה, מרהיב ככל שיהיה, אלא בגלל אותו רגע שהוסווה במהירות. זה מה שעורר את התעניינותו של ברייס — אותו הבזק רגעי של פחד ופגיעות, שהפך את סבינה ליותר מסתם אישה יפהפייה.</p>
<p>הוא רצה לבדוק את הרגש הזה, ולו על בד הציור...</p>
<p>"אני מצטערת שאיחרתי קצת." סבינה חייכה לריצ׳רד בחמימות. "לצערי, אנדרו היה קשה במיוחד במדידות." היא העוותה את פניה כשהתייחסה בביטול אגבי לאחד ממעצבי האופנה המובילים. ייתכן שאנדרו הוא בין מעצבי האופנה המובילים, אך יש לו גם אופי לא יציב, וזה מקשה מאוד על העבודה איתו.</p>
<p>"את פה עכשיו, וזה מה שחשוב," הרגיע אותה ריצ׳רד בקלילות, כשהוא שב והפנה את מבטו לחדר.</p>
<p>עצבנותה של סבינה נעלמה. כמה נחמד שיש לה חבר שאינו מזעיף את פניו לנוכח דרישות הקריירה שלה. למען האמת, ההיפך הוא הנכון. הוא ביקש ממנה רק שתראה את פניה המפורסמות לצידו.</p>
<p>היא שמחה בליבה על כך שהשיחות בחדר התחדשו. גם לאחר שבע שנים כדוגמנית צמרת, סבינה לא חשבה שתתרגל אי פעם לאופן שבו אנשים נעצרו כדי לבהות בה בכל מקום. היא נאלצה לעטות על פניה הבעה מעושה במהלך השנים, כדי להסוות את הייאוש שחשה לעיתים תכופות לנוכח השפעת המראה החיצוני שלה על אנשים אחרים.</p>
<p>היא הרגישה שלא מזהים אותה רק בביקוריה במסעדות ההמבורגרים החביבות עליה. אף אחד לא היה מאמין, בגלל גזרתה הדקיקה, שהבחורה הלבושה במכנסי כותנה ובחולצה פשוטה, ששיערה גולש מתחת לכובע מצחייה, הבחורה שיושבת לאכול המבורגר וצ׳יפס היא סבינה הדוגמנית. אך בניגוד לדעתם של מספר עיתונאים ספקנים, שטענו שהיא חיה על עלי חסה ועל מים כדי לשמור על גזרתה הדקיקה, היא הייתה אחת מבני המזל שיכולים להרשות לעצמם לאכול כאוות נפשם בלי להשמין.</p>
<p>אף שזה זמן מה היא לא העזה לערוך ביקור פתע מעין זה במסעדה שמגישה את המאכלים החביבים עליה, כך התחוור לה עתה בעצב. זה חצי שנה, למען האמת...</p>
<p>"יש פה מישהו שאני רוצה שתכירי, סבינה," אמר לה עתה ריצ׳רד בחנפנות. "ומישהו שאני רוצה שיכיר אותך," הוא הוסיף במידה לא מבוטלת של שביעות רצון.</p>
<p>סבינה הביטה בו במבט שואל, אך לא הצליחה להבין דבר מהבעת פניו בעודו מוליך אותה לעברו האחר של החדר כדי לפגוש את האדם שאיתו דיבר כשהיא הגיעה.</p>
<p>הגבר האחר היה גבוה, אף גבוה מריצ׳רד שגובהו היה מטר ותשעים סנטימטרים, הוא נראה באמצע שנות השלושים שלו, לבוש בפשטות במכנסי כותנה כחולים ובחולצת טי לבנה עם מקטורן שחור. שיערו היה ארוך מן המקובל ולפניו היה יופי רציני. אך עיניו הירוקות הן שלכדו את תשומת ליבה של סבינה ולא הרפו, עיניים חודרות שהיא הרגישה שרואות את נשמתה.</p>
<p>סבינה חשה שהחשש שחשה קודם לכן מעביר בה צמרמורת. היא לא רצתה שאף אחד, בוודאי לא הזר חמור הסבר הזה, יביט לתוך נפשה!</p>
<p>"ברייס, אני רוצה להכיר לך את ארוסתי, סבינה. סבינה, זהו ברייס מקליסטר," ערך ביניהם ריצ׳רד היכרות בקלילות.</p>
<p>שוב, אלא אם כן סבינה טועה, נשמעה בקולו של ריצ׳רד אותה שביעות רצון, כשהוא ערך ביניהם היכרות.</p>
<p>היא ידעה שריצ׳רד מתגאה במראה שלה, אך באותו רגע נראה לה שהוא גאה בכך יותר מתמיד.</p>
<p>היא הביטה בסקרנות בגבר הזר. ברייס מקליסטר. האם היא אמורה להכיר...? הצייר! ברייס מקליסטר, היא ידעה, הוא אחד מהציירים המבוקשים ביותר בעולם כיום. אך זה עדיין אינו מסביר את יחסו של ריצ׳רד אליו...</p>
<p>"אדון מקליסטר," היא בירכה אותו בשלווה.</p>
<p>״סבינה.״ הוא הנהן לפתע. ״יש לך שם משפחה?״ הוא הוסיף בלגלוג.</p>
<p>"סמית," היא הוסיפה ביבושת. "אך לא הרבה אנשים יודעים את זה. אימי בחרה לי בשם פרטי אקזוטי, כדי לפצות על חוסר ההשראה בשם המשפחה." והיא עצמה, כך נוכחה סבינה בתרעומת, מדברת רק כדי לדבר. ולגבר שעורר בה אי שקט.</p>
<p>אך היא לא הצליחה להתגבר על כך כשאותן עיניים ירוקות עמוקות התבוננו בה במבט כה עז...</p>
<p>"את סבינה. זה צריך להספיק," הוסיף ריצ׳רד, בשחצנות לא מעטה.</p>
<p>האם גם ריצ׳רד חש בכך, במבט העמוק של עיני האזמרגד הירוקות שאינן מרפות?</p>
<p>סבינה חשה ששוב חולפת צמרמורת במורד עמוד השדרה שלה ונעה בה בעת להתקרב לריצ׳רד.</p>
<p>"אני מבטיח לא לגלות לאף נפש חיה," אמר ברייס מקליסטר בעצלות מבודחת, בתשובה להערתה הקודמת.</p>
<p>אף שמשום מה זה לא נשמע מבדח, מפיו. וגם לא הזכרת הנפש באוזני סבינה — כשהיא הייתה בטוחה שהאדם הזה מסוגל להביט לתוך נפשה.</p>
<p>היא שאלה את עצמה מה הוא יראה. חמימות ונדיבות, כך היא קיוותה. גם הומור וצחוק. נאמנות וכבוד. חשש ופחד...</p>
<p>לא! היא התאמצה לשמור את הרגשות האלה מאחורי סורג ובריח. אף שהיה לה קשה לעשות את זה, כשהיא נמצאה בגפה. לכן היא הרשתה לעצמה רק לעיתים נדירות להיות לבדה עם מחשבותיה...</p>
<p>"ארוסך ואני דנו זה עתה באפשרות שאצייר את דיוקנך," פלט ברייס מקליסטר בשלווה.</p>
<p>סבינה הזעיפה את פניה במבוכה כשהפנתה את מבטה לריצ׳רד. הוא לא דיבר איתה כלל על ציור דיוקנה. והיא כבר ידעה מהשהייה הקצרה בחברתו המהורהרת של ברייס מקליסטר שהוא האדם האחרון שהיא תרצה לשהות במחיצתו!</p>
<p>"אני חושש שברייס הרס לי את ההפתעה." ריצ׳רד צחק בביטול ומעך בחמימות את כתפיה, בטרם פנה להביט במבט מתגרה בגבר הצעיר ממנו. "החלטת שברצונך לצייר את דיוקנה של סבינה, בסופו של דבר?" הוא אמר בלגלוג עצל.</p>
<p>גם סבינה הסתכלה על ברייס מקליסטר, והבינה מהערתו של ריצ׳רד שהצייר לא השיב עד כה בחיוב מפורש על ההצעה לצייר את דיוקנה, למרות שלכך רמז הצייר...</p>
<p>אם כך, מדוע שינה את דעתו?</p>
<p>אם בכלל...</p>
<p>ברייס מקליסטר משך בכתפיו באדישות. "זו אפשרות," הוא השיב בלי להתחייב. "אני אצטרך לערוך כמה רישומים מקדימים, לפני שאחליט סופית.״ הוא העווה את פניו. ״אבל כדאי שאזהיר אותך מראש — אני לא מצייר ציורים מתייפייפים."</p>
<p>הרמז שיש בה משהו מתייפייף! הוא לא בדיוק הגבר המקסים ביותר שהיא פגשה מימיה, כך החליטה סבינה בדכדוך, אף שהוא לפחות כן.</p>
<p>אולי לזה הוא התכוון, כשדיבר על ציורים מתייפייפים, התחוור לסבינה באי שקט; הוא אוהב לתפוס את מה שבנפש האדם מלבד את הצורה הפיזית. אולי האינסטינקטים שלה צדקו, ככלות הכול. אולי הוא באמת רואה את המתחולל בנפשה...</p>
<p>"אדם שרואה את כל הפגמים," העיר ריצ׳רד ביבושת. "ובכן, כפי שעיניך רואות, לסבינה אין שום פגם." הוא הביט בה בגאווה.</p>
<p>סבינה הסתכלה על ברייס מקליסטר, אך מיהרה להסיט את מבטה כשראתה את הלעג הגלוי שעל פניו לשמע התשבחות הרכושניות של ריצ׳רד. אך תשומת ליבו של הצייר שהייתה נתונה לה לא אפשרה לו לפרש את הסיבה האמיתית לרכושנותו של ריצ׳רד; ריצ׳רד התגאה בכך שיש בבעלותו חפץ יפה.</p>
<p>"אני חושבת שאתה משוחד מעט," היא אמרה לו בקול צרוד. "ואני בטוחה שגזלנו יותר מדי מזמנו של אדון מקליסטר לערב אחד..." היא הוסיפה בהדגשה, משום שרצתה להתרחק מאותו מבט ירוק חודר.</p>
<p>היא אינה מחבבת את ברייס מקליסטר, כך החליטה. משהו באופן שבו הוא הסתכל עליה גרם לה להרגיש אי שקט. וככל שהיא וריצ׳רד ימהרו להתרחק ממנו, כך תשתפר הרגשתה.</p>
<p>"אילו יכולתי לקבל את כתובתך ואת מספר הטלפון שלך..." ברייס מקליסטר אמר בנימת שאלה. "אולי אוכל להתקשר אלייך, ונוכל לקבוע מועד שיתאים לשנינו לצורך הרישומים האלה..."</p>
<p>סבינה לעלעה במאמץ ומיאנה לתת לברייס מקליסטר לדעת יותר ממה שהוא כבר יודע ממילא.</p>
<p>"זה פשוט מאוד, הם זהים לשלי," בישר ריצ׳רד בנימוס לברייס, בעודו מוציא אחד מכרטיסי הביקור שלו מארנקו ומושיט אותו לצייר. "אם לא תמצא אותי ולא את סבינה בבית כשתתקשר, סוכנת הבית שלי תוכל לרשום לנו הודעה," הוא הוסיף בקלילות.</p>
<p>סבינה הרגישה שהעיניים הירוקות מתמקדות עליה כשברייס מקליסטר עיכל את הידיעה שהיא מתגוררת עם ריצ׳רד לייתם בביתו שבמייפר. שפתיו נקמצו בתרעומת, והעיניים הירוקות נראו צוננות כשמבטו סקר אותה במבט אומד.</p>
<p>סבינה עמדה בהתרסה בלעג שנראה בבירור על פניו של ברייס מקליסטר כשהוא התבונן בה, אף שלא הייתה לה אפשרות לשלוט בסומק שעלה על לחייה.</p>
<p>שילך לכל הרוחות! למי הוא חושב את עצמו? למה הוא חושב שמותר לו לעמוד שם ולשפוט את התנהגותה? הרי היא בת עשרים וחמש, בוגרת דיה לבחור ולהחליט. בלי למסור לאיש מלבד לעצמה דין וחשבון. והיא מרוצה למדי מסידורי המגורים שלה, תודה לאל!</p>
<p>אף שהיא מעט מתגוננת...</p>
<p>ייתכן. אך לברייס מקליסטר אין מושג על ההסכם שנערך בינה לבין ריצ׳רד, כשהם התארסו לפני מספר חודשים. אין לו שום מושג שהאירוסים הם למראית עין בלבד; שאירוסיהם מבוססים על חיבה ולא על אהבה. הם</p>
<p>מגנים עליה מפני הפחד שאיתו היא חיה במהלך ששת החודשים האחרונים, בתמורה לחפץ היפה — היא — שהיה כה חסר לריצ׳רד. ולמרבה הפלא, במהלך החודשים האחרונים התחוור לה שזה כל מה שהוא מבקש ממנה...</p>
<p>אין ספק שלאדם מן הצד, ההסדר שלהם היה נראה משונה באופן קיצוני, אך להם הוא התאים. וזה כלל אינו עניינו של האדם הזר הזה!</p>
<p>"אני אתקשר אלייך," אמר ברייס מקליסטר בנימוס והכניס את כרטיסו של ריצ׳רד לכיס מקטורנו בטרם הנהן בנימוס בראשו. לאחר שנפרד מהם, הוא הצטרף לזוג שישב בפינת החדר והתפעל מתינוק קטן.</p>
<p>"בן דודו של ברייס, לוגאן מקנזי, ואשתו המקסימה דארסי," הפטיר ריצ׳רד חרש לצידה.</p>
<p>לסבינה לא היה אכפת מיהם בני־הזוג, או מה קרבתם לברייס מקליסטר השחצן. היא רק שמחה שהוא הסתלק. עתה היא תוכל לנשום ביתר חופשיות.</p>
<p>למען האמת, עד כה היא לא הרגישה שעצרה את נשימתה עד שהוא הלך, ואז היא נאלצה לנשום עמוק.</p>
<p>דבר אחד היה לה ברור — אין לה שום כוונה להיות בבית, אם ברייס מקליסטר יהיה מעוניין להתקשר אליה.</p>
<p>ולפי שעה, היא התכוונה לעשות כמיטב יכולתה לשכנע את ריצ׳רד לשנות את דעתו לגבי רצונו שברייס מקליסטר יצייר אותה...</p>



			

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 29.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.9 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

התחברו למועדון הצטרפו למועדון חידוש מועדון

הוספה למועדפים

שיתוף רשימה

Whatsapp
פייסבוק
העתק קישור

ביקורות