הזמן שאיבדנו

אביב ולירז היו זוג צעיר ומאוהב , למרות האיבה העתיקה בין משפחותיהם ואז בלילה אחד, לירז נעלמה, בלי הסבר, בלי פרידה, בלי עקבות.
עכשיו, שני עשורים מאוחר יותר, הם נפגשים שוב בסדנה בצפון.
אביב נשוי ואב לשלושה, סופר מצליח המתמודד עם מחסום כתיבה. לירז היא אם חד-הורית ואחות בכירה, אישה שבחרה לוותר על אהבת חייה כדי לשמור על סוד שמעולם לא נחשף.
אבל לסודות יש דרך משלהם לצוף. בצפת המושלגת, בין מפגשים קבוצתיים ושיחות אל תוך הלילה, העבר מתחיל להיסדק והשאלה שלא נתנה להם מנוח חוזרת לרדוף אותם:

מה באמת קרה באותו לילה?

ליהי לביא היא קול חדש בפרוזה הישראלית. היא מתגוררת במרכז הארץ וכותבת על מערכות יחסים, על זיכרון ועל הרגעים שמעצבים חיים שלמים. כתיבתה חושפת את הסדקים שמתחת לפני השטח, המקומות שבהם אהבה ופחד נפגשים. זהו ספרה הראשון.
שם: הזמן שאיבדנו
מחבר/ת: ליהי לביא
שפה: עברית
תחום: סיפורת
תת תחום: סיפורת מקור
מק״ט: 014562103

קרא עוד
המחיר הקטלוגי של הפריט: 98.00

					
		<div class="Basic-Text-Frame" dir="rtl">
			<h2 id="_idParaDest-4" class="chaptersplit">1</h2>
			<p class="center"><span class="bold _idGenCharOverride-1">"מה שמתחשק לי זה לישון שינה טוטלית זה </span><span class="bold _idGenCharOverride-1">כל כך בא לי</span></p>
			<p class="center"><span class="bold _idGenCharOverride-1">מה שמתחשק לי זה לישון פשוט </span><span class="bold _idGenCharOverride-1">נשבר לי הסוס נגמר לי"</span></p>
			<p class="center"><span class="bold _idGenCharOverride-1">(מאיר אריאל)</span></p>
			<p class="text"><span class="bold _idGenCharOverride-1">יום שני</span></p>
			<p class="text"><span class="bold _idGenCharOverride-1">נובמבר 2025</span></p>
			<p class="text"><span class="bold _idGenCharOverride-1">באר שבע</span></p>
			<p class="firstspace">כמו בכל ערב שהשעון הצביע על שמונה, בית משפחת דהן היה כמו קרוסלה מטורפת של צעקות, תחינות, בכיות וריבים עקובי נזלת.</p>
			<p class="text">לילך הכינה את המקלחת לאוהד, בן השנתיים וחצי. בדיוק אז מכשיר חיטוי הבקבוקים הכריז בצפצוף מעצבן , יותר אפילו מהמיקרוגל כששוכחים משהו בתוכו , שהוא סיים את תפקידו ועכשיו צריך לכבות אותו.</p>
			<p class="text">אלה, בת השלוש עשרה, עמדה במרכז הסלון והצהירה בקולי קולות: "אני לא רוצה להתקלח! לא רוצה להתקלח!" כל אותו הזמן מבטה לא זז מהטלוויזיה.</p>
			<p class="text">“בסדר, נגיע לזה אחר כך," צעקה לה אמה בתשובה. "עכשיו את מוכנה כבר לכבות את הדבר המקולל הזה?״</p>
			<p class="text">אלה לא טרחה לענות, אבל צעדה בצעדים איטיים לכיוון המטבח. תוך כדי היא הגניבה עוד מבט לעבר הטלוויזיה – שלא תפסיד, חס וחלילה, איזו התפתחות מטורפת בעלילותיה של כוכבת הנוער התורנית, זו שהייתה רזה להחריד ותמיד חייכנית וקופצנית כמו צפרדע.</p>
			<p class="text">אלה כיבתה במהירות את המכשיר וכמעט הפילה אותו על רצפת המטבח. הוא התנדנד כמו בובת נחום-תקום עד שהתייצב והאיום על קיומו הוסר. אלה פספסה את כל הדרמה הזאת, כי עד אז היא כבר הספיקה לרוץ אל הסלון – רחב הידיים, שרק עיצובו עלה כמה עשרות אלפי שקלים – ולהשתרע על הספה הגדולה, בוהה במסך הענק של 95 אינץ', טכנולוגיה מתקדמת ואיכות תמונה כה משובחת עד שבני המשפחה ויתרו על הביקורים המסורתיים בבית הקולנוע.</p>
			<p class="text">“כמה פעמים אני צריכה לבקש לא לרוץ בבית?" לילך צעקה לעברה. "לפעמים אני שואלת את עצמי אם את הילדה הבכורה או הקטנה בבית.״</p>
			<p class="text">היא לא קיבלה מענה.</p>
			<p class="text">לילך עברה במסדרון הארוך, שמנורות LED מעוצבות האירו אותו לכל אורכו של הקומה השנייה בדופלקס היוקרתי שרכשו לפני כשנתיים במגדלים החדשים במרכז בירת הנגב. מהמקלחת פלשו אדים מהבילים אחריה אל חדרו של אוהד, כשהשטן בדיוק סיים ללמד אותו את שלושת המילים הכי נוראיות שהורים יכולים לשמוע מילדיהם: "לא בא לי". זו הייתה התשובה האהובה עליו, וזה הוציא את לילך מכליה.</p>
			<p class="text">“את מוכנה לקום להתקלח? נמאס לי לבקש כל דבר ארבע פעמים," אמרה לילך לאלה, שהמשיכה לצפות בתוכנית האהובה עליה.</p>
			<p class="text">לילך ניגבה את אוהד, חיתלה אותו וכמעט סיימה להלביש אותו. רק אז שמה לב שאלה עדיין לא זזה מהספה.</p>
			<p class="text">“נו באמת, קומי כבר!" לילך הרימה את קולה בייאוש.</p>
			<p class="text">“אוף," ארוך ומכעיס יצא מכיוונה של אלה. "שרם יכנס קודם, אני אכנס אחריו.״</p>
			<p class="text">“אני מציעה לך לא להתחיל איתי היום, גברת צעירה," הזהירה אותה אמה. "רם כבר התקלח, ואני לא צריכה עזרה בניהול הבית.״</p>
			<p class="text">“נראה שאת בהחלט צריכה עזרה," סיננה אלה בשקט – כך לפחות חשבה, עד ששמעה את הזעם בצעדיה של לילך שעשתה את דרכה אליה. היא מיהרה לכבות את הטלוויזיה ונעמדה דום, מקפידה לנעול את נעלי הבית כמו שתמיד ביקשו ממנה הוריה, עוד בקשה הזויה, חשבה בכל פעם ששמעה אותה.</p>
			<p class="text">בתוך כמה שניות כבר עמדה מולה, כל כולה כעס.</p>
			<p class="text">“הסרט שרצית ללכת אליו עם הילה ואור? אז זהו תשכחי מזה." רמת הכעס של לילך שברה שיאים חדשים. "מתחיל להישבר לי מהשגרה הזאת.״</p>
			<p class="text">“אוף, מה כבר אמרתי?" יללה אלה.</p>
			<p class="text">לילך כבר הכינה עבורה תשובה בטונים שאפילו מיטלוף לא הגיע אליהם, אבל בדיוק אז דלת הממ"ד הכבדה נפתחה בקומה שמתחתיהן. לילך הצליחה לרסן את עצמה – מבחינתה, אולי בפעם האחרונה. היא שמעה את צעדיו של אביב ונאנחה בקול: "ניצלת ברגע האחרון. עכשיו תעופי למקלחת, לא רוצה לשמוע מילה ממך.״</p>
			<p class="text">אלה השפילה את מבטה. ברגעים נדירים בחייה של הנערה המתבגרת שהיא הופכת להיות, היא מצליחה להבין מתי היא מגזימה. כך היא הלכה לכיוון המקלחת, כשאביה אמר: "ערב טוב, משפחה יקרה.״</p>
			<p class="text">המבט שנעצה בו לי</p>
			<p class="text">לך הזכיר לו שמבט מקפיא דם אחד שווה יותר מאלף מילים. הוא ניסה לעצור את הליצן שבתוכו, אבל ללא הצלחה. "אז אני מבין שהכל בסדר פה?״ שאל, ומיד התחרט.</p>
			<p class="text">“הכל מושלם, מה זאת אומרת? אני בדיוק קמה לחדש לי את המרטיני ויוצאת בחזרה לבריכה." הטון היה מוכר לו עד כאב, והוא ידע שהסיכוי לערב רגוע , ואולי אפילו רומנטי , בדיוק התאבד מייאוש.</p>
			<p class="text">במטבח לילך הרכיבה, או לפחות ניסתה להרכיב, בפעם המיליון את בקבוק האוכל הירוק שדווקא הפעם סירב לשתף איתה פעולה. היא ניסתה לנשום עמוק ולהירגע, אבל כשזה לא עבד, היא מצאה פתרון טוב יותר , היא זרקה אותו בתסכול על השיש עמוס הכלים המלוכלכים. הבקבוק קפץ בחזרה ישר לפניה.</p>
			<p class="text">“בן זונה, איזה יום מסריח," צעקה בזמן שידה כיסתה את עינה השמאלית. בלי להסתכל על אביב אמרה: "תמשיך אתה מפה, כי אם אני לא יוצאת עכשיו לסיגריה, זה לא יגמר טוב.״</p>
			<p class="text">בלי לחכות לתשובה לקחה מהשולחן את קופסת הסיגריות והמצת, ויצאה למרפסת.</p>
			<p class="text">אביב הרים את חלקי הבקבוק והרתיח מים. הוא הרכיב את הבקבוק והכין אוכל לאוהד, בזמן שרם רץ אליו וחיבק אותו חזק.</p>
			<p class="text">“אבא, סיימת לעבוד! איזה כיף, תוכל להקריא לי סיפור לפני השינה.״</p>
			<p class="text">“אשמח, נסיך שלי," חייך אביב וערבב את הנוזל החם בבקבוק בתנועה מאומנת. "אתה רוצה לאכול ארוחת ערב?״</p>
			<p class="text">“לא, אבא, אמא כבר הכינה לנו," חייך רם אל אביו, ותוך כדי ריצה לחדר קרא: "אני מחכה לך, אבא!״</p>
			<p class="text">אביב הלך בעקבות בנו, שכבר חיכה לו כשהוא יושב על המיטה, מחזיק בידיים את הספר שאהב. אביב נאנח וחשב: רק לא הספר הזה שוב. אבל חייך חיוך מאיר פנים לבנו, שדמה לו בכל היבט אפשרי, והתיישב לידו על המיטה בצורת מכונית, מתנה שקיבל מהורי לילך ביום הולדתו.</p>
		</div>
	
			

ספר דיגיטלי

מחיר מוצר 39.00 ₪ מחיר מדף 0.00 ₪

ניתן לקריאה בקינדל

שליחת ספר דיגיטלי כמתנה

שליחת ספר כמתנה

כמה פרטים וההזמנה מוכנה לשילוח

טלפון של מקבל המתנה

שם המקבל

ברכה

מקסימום 250 תווים

זה הזמן להיות חברים!

מצטרפים למועדון סטימצקי ב 34.9 ש״ח ונהנים מיד מכל ההטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

בקשתך התקבלה

חברי מועדון נהנים מהטבות בלעדיות באתר

היי %firstname%,

כחבר/ת מועדון תוכל/י להנות מהטבות יום הולדת 10% הנחה!! כולל כפל מבצעים
הטבות מחכות לך בסל
*בכפוף לתקנון

איזה כיף שאנחנו חברים! חבר מועדון נהנה מהטבות בלעדיות

זה הזמן להיות חברים!

הצטרפו למועדון החברים של סטימצקי ותיהנו ממגון הטבות
מתנת הצטרפות למימוש בחנות בחודש העוקב *בכפוף לתקנון שפע הנחות
ומבצעים יחודיים הטבת יום הולדת
שווה במיוחד!

זה הזמן להיות חברים!

התחברו למועדון הצטרפו למועדון חידוש מועדון

הוספה למועדפים

שיתוף רשימה

Whatsapp
פייסבוק
העתק קישור

ביקורות